<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרפ"א</h1>
<h2>דף מ:</h2>
פסק ר'. אלא הא מני אדמון הוא דסבר במתני' הטוען כדי יין וגם כדי שמן והודה באחת משני אלו חייב. וה"נ הכא טוען שור ושה (וחמור) והודה לו בשה או (בחמור) [בשור] חייב. וק"ל (והיכי) [דהכא] אמ' ר"ש ב"ג בהא רואה אני את דברי אדמון. ואמ' בשני דייני גזילות כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו. וא"כ קיימ' לן בהא כאדמון ואם טוענו שור ושה והודה לו באחד מיחייב אבל אם טוענו בשור והודה לו בשה פטור ולעיל אמ' רשב"ג דחייב דטענו חיטים והודה לו בשעורים חייב והיכי קאמר במתני' דרואה אני את דברי אדמון דפטר בהך כמו שפי'. ואמ' לי ר' דלדבריהן דרבנן קאמ' להו. לדידי אפי' טענו בכדים והודה לו בשמן חייב כגון שאמ' בטענו חיטין והודה לו בשעורים חייב. אלא לדידכו רואה אני את דברי אדמון מדבריכם ואודו לי מיהא דטענו כדים ושמן והודה לו באחת מהן דחייב ואמרי' ליה אם לא כפר והודה במין אחר.
